בשעה טובה הקמת את הסטארט-אפ עליו חלמת.
פתחת חברה, שכרת משרדים, קנית ריהוט עדכני ואפילו השגת את הסכום הראשוני שיאפשר לך להתחיל לבנות את המוצר הנכסף. וכעת, הגיע השלב הכי חשוב – גיוס העובדים. בחברות צעירות, בשונה בדרך כלל מחברות בוגרות וותיקות, הזדהות העובדים עם מטרות החברה ומוצריה, חשובה לאין ערוך. בניית מוצר חדש ופיתוחו דורשת השקעה של שעות עבודה רבות ולמידה אינטנסיבית תוך כדי תנועה ועל כן, אחת מאבני הדרך בחברת סטארטאפ, הינה לשמר את העובדים ולגדול איתם יחד בכל שלב, צעד אחר צעד. אחת הדרכים הפופולריות בשימור עובדים ויצירת הזדהות עם מטרות החברה, הינה לתגמל את העובדים בדרך של מתן אופציות בחברה.
אופציה הינה זכות לקבלת מניה של החברה. על מנת לשמר את העובדים וליצור זיקה בינם לבין מטרות החברה, נהוג לקבוע תקופת הבשלה לאופציות, כך שרק לאחר שחלפה, האופציות תהיינה ניתנות למימוש למניות החברה. בנוסף, לכל אופציה נקבע מחיר מימוש, אשר בדרך כלל שווה למחיר השוק של מניית החברה, כך שלאחר תקופת ההבשלה רשאי העובד לממש את האופציה בדרך של תשלום מחיר המימוש ולקבל מניות רגילות של החברה. בשנת 2003, נכנס לתוקפו סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, בנוסחו החדש.
החוק, למעשה, הכיר בעובדה שחברות בתחילת דרכן אינן מסוגלות לשלם לעובדיהן שכר גבוה ועל כן איפשר לתגמל את העובדים בדרך של מתן אופציות, אשר אינה פוגעת בתזרים המזומנים בחברה. הסעיף החדש קבע, כי לא זו בלבד שהענקת האופציות לעובדים אינה גוררת אחריה תשלום מס במועד הענקת האופציות (הגם שמדובר בנכס בלתי מוחשי שיש לו שווי כלכלי), אלא שבמועד מכירת המניות שתנבענה ממימוש האופציות, קרי מועד עשיית הרווח, ישולם מס בשיעור של 25% בלבד מהרווח ולא בשיעור מס שולי כפי שמנוכה משכר עבודה רגיל.
יחד עם זאת, על מנת ליהנות מההקלות האמורות לעיל, על החברה לעמוד במספר תנאים, כפי שנפרט להלן:
- אימוץ תוכנית אופציות – על החברה לאמץ תוכנית אופציות אשר תוגש לרשות המסים ומכוחה תוענקנה האופציות לעובדים בחברה. התוכנית הינה מסמך משפטי המשקף את התנאים העסקיים בין החברה לעובדים בכל הקשור לאופציות. כך, למשל, בתוכנית מומלץ לקבוע מה יהיה הטיפול של אופציות שהוקצו לעובד אשר החליט לעזוב את החברה; תקופת ההבשלה שתחול על האופציות; אופן קביעת מחיר המימוש; הטיפול באופציות ובמניות המימוש במקרה של EXIT וכד’.
2. בחירת נאמן – הסעיף קובע כי האופציות צריכות להיות מופקדות בידי נאמן שהוסמך לכך ע”י רשות המסים, בתקופה של שנתיים לפחות, וזאת החל ממועד הענקת האופציות. אופציות שמומשו למניות במהלך תקופה זו יישארו בידי הנאמן עד לתום התקופה. היה והמניות תימכרנה לפני שחלפו שנתיים כאמור, לא תינתן הקלה והעובד יאלץ לשלם מס בגין הרווח שנוצר לו ממכירת המניות בשיעור המס השולי החל עליו, אשר עשוי להגיע ל- 50%, לרבות תשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
3. אישור הענקת אופציות ע”י דירקטוריון החברה – בהתאם לדיני החברות שעוסקים, בין היתר, בהליך אישור תגמול בחברה, יש לאשר את הקצאת האופציות עבור כל עובד בבורד. במסגרת האישור יש לקבוע את כמות האופציות שתוענק לכל עובד, מחיר המימוש, תקופת ההבשלה וכל תנאי מהותי אחר אשר ברצון החברה להחיל על האופציות. כפי שנקבע בהנחיית מס הכנסה, יש להפקיד אישור זה בידי הנאמן תוך 45 ימים.
4. החתמת עובד על מכתב הענקת אופציות – לאחר אישור ההקצאה בבורד כאמור, על החברה להחתים כל עובד על מכתב הענקת אופציות המפרט את תנאי האופציות ואשר מהווה, למעשה, חוזה בין החברה לעובד המסדיר את התגמול האמור ותנאיו. כפי שנקבע בהנחיית מס הכנסה, יש להפקיד את המכתב החתום בידי הנאמן, תוך 90 ימים ממועד אישור ההענקה בבורד.
חשוב לזכור, הענקת אופציות שתאושר שלא במתכונת המתוארת לעיל, תהווה בעצם הפרה של הוראות סעיף 102, והעובד ייחשף לתשלום מס בשיעור שולי במקום 25%, והחברה יצאה שכרה בהפסדה. במהלך השנים עשויים לחול שינויים ותמורות בחברה אשר עשויים להשפיע על האופציות שהוענקו לעובדים. ישנם שינויים אשר נוגעים למחיר המימוש של האופציות וישנם שינויים אשר נוגעים לכמות האופציות ותנאי מימושן למניות, אך בכל מקרה שלא יבוא, יש לעצור, לבדוק ולשאול – האם השינוי עשוי להגיע לכדי הפרה של הוראות סעיף 102?
לכן, בכל שלב, החל ממועד כוונת החברה להעניק אופציות לעובדים ועד המועד המיוחל של מכירת מניות החברה, מומלץ להיוועץ עם מומחים בתחום האופציות – עורכי דין, רואי חשבון ואף עם הנאמן, על מנת שכל הצדדים, הן החברה והן עובדיה, יוכלו לקצור את פירות ההשקעה בצורה היעילה, החוקית והרווחית